"יש הרבה ילדים שמתמכרים למסכים וזה הופך אותם למנותקים חברתית" מספר עמית אברהמי, תלמיד כיתה י"ב ממודיעין, "יש לרשתות החברתיות מקום מאוד משמעותי בחייהם של בני נוער ומי שלא מעודכן בכל מה שקורה יכול הרבה פעמים להרגיש בחוץ", הוא מוסיף. עמית מעיד על עצמו כי בימי שגרה הוא מבלה כשעתיים ביום ברשתות החברתיות, אך בחופשים משך הזמן עולה אף יותר. מדו"ח האינטרנט 2020 של "בזק" עולה כי עמית נמצא בחלק הנמוך של הסקאלה, כאשר הישראלי הממוצע מבלה ברשתות 2.6 שעות ביום, מתוך כ12 שעות מול מסכים, וניתן להניח כי בקרב צעירים ובני נוער המספר גבוה בהרבה.

 

​

בתקופת הסגרים של מגפת הקורונה חלה עליה תלולה במשך הזמן אותו הקדישו

גולשים לשהייה ברשתות החברתיות, במחקר של מכון חרוב אודות ילדים ובני נוער

בתקופת הקורונה 63.8% מהצעירים דיווחו כי הם משתמשים ברשתות חברתיות רוב

שעות היום, אולם רק 44.5% מהם דיווחו כי הם מקדישים פרק זמן זה לשיחות עם

אנשים בדרכים שונות, מה שעשוי להעיד על כך ששימוש ברשתות החברתיות אינו

מעיד בהכרח על יצירת קשר עם אנשים. נתון נוסף שעלה במחקר הוא שכ-%65 מן

הילדים משוחחים או מבלים עם אנשים נוספים פרק זמן מועט ביום או כלל לא. משמעות

נתון זה היא שמרבית הילדים מבלים את רוב זמנם לבד.

מהן ההשלכות הבריאותיות של כניסת הרשתות החברתיות לחיינו? מהי ההשפעה,

הפיזית או הנפשית, של העובדה שחלק ניכר מהפעילות החברתית שלנו כיום מתרחשת

במרחבים הוירטואליים?

 

​

​

"רעידות, דופק מואץ וסחרחורות"

​

​

"הרשתות החברתיות מביאות איתן המון סכנות ומורכבויות" אומרת תמר מיכאלי, מנהלת תחום נוער בסיכון והתמכרויות באגף לשירותים חברתיים במוא"ז שומרון, ומתייחסת להיבט הפיזי: "ממה שאנחנו רואים בני בנוער נמצאים במרחב הוירטואלי במשך רוב היום, בעיקר כשאין לימודים. לעיתים זה מגיע למצב של התמכרות ויש לכך גם השלכות פיזיות הבאות לידי ביטוי בתסמיני גמילה: רעידות, דופק מואץ, סחרחורות, עייפות ועוד. מיכאלי מסבירה כי במידה מסוימת התמכרות לרשתות חבריות בעייתית יותר מהתמכרות לסמים ולאלכוהול: "בניגוד להתמכרויות אחרות כגון התמכרות לסמים ולאלכוהול, בהן ניתן להרחיק את הגורם הממכר, בהתמכרות לרשתות הגורם הממכר זמין בכל עת בכיס של המכור".

מיכאלי מציינת השפעה בריאותית פיזית נוספת על הגולש:

"אנו נתקלים במצבים של בריאות לקויה הנובעים מירידה בפעילות

הגופנית בעקבות השהיה הארוכה מול המסכים. כל זה עוד לפני שעסקנו

בנושא של סכנות ברשת: פגיעות מיניות, שיימינג, לחץ נפשי הנובע מהצורך

בלייקים ותגובות. בנוסף, הקשרים החברתיים הם סביב הרשתות החברתיות,

וכיוון שזה וירטואלי נוצרת בקרב הנוער ריקנות גדולה ואנו רואים עליה

בשימוש בסמים ובאלכוהול בנסיון למלא את החלל הזה".

 

​

 

עולם של שקרים

​

"הרשתות החברתיות משמשות את בני הנוער על מנת להיראות ולהישמע. לא כולם מצליחים לקחת חלק במרחב הזה, אבל מי שכן, נוטה לרוב להראות מציאות חיים מושלמת". מספר הלל אלטשולר, עו"ס קליני המטפל בבני נוער. "הגולשים מעלים תכנים מרגעי שיא חיוביים בחייהם ותמונות שעברו עריכה. הדבר משפיע באופן נפשי על מעלי התכנים שמתרגלים ש"עוטפים" אותם ומפרגנים להם באופן תמידי, ולכן הם מתקשים בהתמודדויות וקבלת ביקורת. גם הצופים נפגעים מכך, שכן נוצר מצג שווא לפיו חייהם של חבריהם מושלמים ואילו הם חיים בינוניים עם אתגרים, קשיים ורגעי שפל, מה שמביא אותם לעיתים למצב של דכדוך.

"רוב בני הנוער לא מצליחים לשים לעצמם גבולות בשימוש ברשתות החברתיות, והשהיה בהן הפכה להיות צורך שמשתלט עליהם, שכן הרשת החברתית יוצרת סביב המשתמש מעגל חברתי שנותן לו כח. האנרגיות המופנות לרשתות החברתיות מונעת מהצעירים להתקדם בתחומים רבים, הן בשל בזבוז הזמן, והן בשל העובדה שהם מוכוונים ליצירת תדמית מסויימת במרחב הוירטואלי".

אלטשולר מתאר גם הפרעות נפשיות של ממש: "אנו נתקלים אצל צעירים בהשפעה פסיכוסומטית הנובעת משימוש ברשתות החברתיות, השפעה הנובעת מהפער בין מה שהנפש חווה למה שהגוף חווה. ישנה תופעה של עיסוק בדימוי העצמי, באופן שבו צעירים מציגים גבריות, ונוצרת מעין תלות ברשתות החבריות ובפידבק שהן מייצרות, וכשהפידבק הזה לא מגיע אנו נתקלים בדיכאון, עייפות, כאבי ראש".

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

ערך עצמי ופיתוח הנפש

​

עם זאת, כפי שציינו המרואיינים, המציאות מורכבת, ולרשתות החברתיות ישנה גם השלכה חיובית על בריאותנו הנפשית והפיזית. הלל אלטשולר מחדד את הנקודה: "לרשתיות החברתיות יש כח עצום שאפשר לרתום על מנת לקדם ערכים רבים. כשאין גבולות יש אתגרים, אך עם פיקוח כלשהו הפעילות ברשתות החברתיות יכולה לעזור לצירים לקדם את עצמם, לשפר את הדימוי העצמי שלהם, לעזור להם לקדם נושאים החשובים להם ולהוביל תהליכים שהם רוצים לקדם, מה שישפר את הערך העצמי שלהם ויסייע לבריאותם הנפשית".

תמר מיכאלי מוסיפה: "רכב זה טוב או רע? בכל התפתחות טכנולוגית יש דברים חיוביים ושליליים. אנו רואים שכאשר משתמשים ברשתות החברתיות לומדים לחדד ולהתמודד נכון עם המורכבויות עימהן הם נפגשים ברשתות החברתיות הם לומדים להיות אנשים רגישים, זהירים ומודעים יותר, לומדים לפרגן לאנשים, לשים דגש גם על תוכן ולא רק על נראות, לומדים לסנן תכנים. בנוסף הרשות מהוות מקום לביטוי עצמי, מאפשרות להביע דעות ולהוביל מהלכים".

עמית אברהמי מסכים עם ההערה האחרונה ומפרט: "לרשתות החברתיות כח עצום, הן מאפשרות לבני נוער ליצור זהות חברתית ולתקשר עם בני נוער אחרים בעלי אותם תחומי עניין. מעבר לכך, הרשתות החברתיות נותנות כלים על מנת לעשות דברים גדולים כמו התרמות ופרויקטים אשר מנוהלים על ידי בני נוער ללא התערבות מבוגר".

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

רצים ברשת

ישנם אנשים שרותמים את הרשתות החברתיות גם לטובת הבריאות הפיזית שלהם. אודי טנא, יועץ אסטרטגי, הוא אחד מהם. אודי חי כל היום ברשתות החברתיות "סוג של סם לכולנו" הוא מדייק. זה חלק אינטגרלי מהחיים, ובמיוחד מהפרסונה המקצועית שלו. "אני מתאמן כבר חמש שנים למרתונים ומשתף את האימונים ברשתות החברתיות, זה מעודד גם אחרים לבוא ולקחת חלק באימונים ולקדם אורח חיים בריא". מעת לעת הוא הוא נותן לעוקביו תחזיות פוליטיות תוך כדי ריצה. "אנשים מתים על זה".

מדו"ח האינטרנט של בזק לשנת 2020 עולה כי אודי לא לבד, אנשים רבים משתמשים ברשתות החברתיות על מנת לקדם אורח חיים בריא שלהם ושל הסובבים אותם. 57% מהנשאלים ציינו כי הם עוסקים בפעילות ספורטיבית מול המסך, כאשר 71%  צופים בסרטונים ביוטיוב, ו24% נעזרים באפליקציית כושר, שיעור שעולה ל46% בקב הצעירים.

​

​

​

​

​

​

​

​

 

​

 

הפגת הבדידות

שימוש נוסף ברשתות החברתיות המסייע לבריאות הוא הפגת הבדידות, לפי דו"ח של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל הבדידות היא אחד הגורמים המרכזיים לדיכאונות ולפגיעה בבריאות הנפשית. מדו"ח של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עולה כי בני 20-34 עם מוגבלות עושים שימוש גבוה יותר ברשתות החברתיות מאשר בני אותם הגילאים ללא מוגבלות, השימוש ברשתות מהווה מעין פיצוי על המגבלה הפיזית שמונעת מהם יצירת קשרים חברתיים.

בנוסף, מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון העלה כי בתקופת מגפת הקורונה חל גידול משמעותי במספר המבוגרים שהשתמשו ברשתות החברתיות על מנת להתגבר על הבדידות, ובכך למנוע נסיגה במצבם הנפשי. 64.1% ממשתתפי המחקר העידו על עלייה בשימוש בתוכנות שיח ותקשורת בינאישית כמו WhatsApp, Skype ו-Zoom, ו-41.7% דיווחו על עלייה בסידורים מקוונים כגון קניות, שירותי בנקאות, שירותי בריאות ועוד. 40.1% תיארו עלייה בשימוש ברשתות חברתיות כגון פייסבוק ו-36.6% סיפרו על שימוש רב יותר באתרים הקשורים לתחומי פנאי ועניין.

אנו רואים כי כמו כל התקדמות טכנולוגית, לרשתות החברתיות עלולות להיות השלכות הרסניות על בריאותנו, הנפשית והפיזית, ומנגד הן מביאות לפתחנו גם הזדמנויות רבות לשיפור מצבנו הנפשי ולקידום בריאותנו הפיזית. עלינו להשכיל לעשות ברשתות שימוש נכון ובטוח ולקדם בעזרתן את הערכים החשובים לנו ואת בריאותנו.