להתחסן או לא להתחסן? זאת השאלה!
מאת: מוריה בן אליהו- ה' אב תשפ"א 14.7.21
ממשיך הקמפיין לעידוד חיסונים בקרב בני הנוער. הורים רבים מתלבטים האם לחסר לנוכח העליה בתחלואה, החשש האפשרי מדלקת בשריר הלב כתוצאה מהחיסון .
לבנתיים תוקף חיסוני הקורונה של חברת "פייזר" עומד לפוג .
"כל הכבוד לנוער שלנו שיוצא להתחסן בהמוניו" כך כתב ראש ממשלת ישראל, מר נפתלי בנט, בחשבון הפייסבוק שלו ביום ראשון האחרון, 11.7.21. את ההפוסט ליוו תמונות שונות של בני נוער , מתחסנים בקופות החולים השונות. עם מסכות כמובן .
מגפת הקורונה חוזרת ומתדפקת על שערי הארץ, בליווית ויראנטים שונים הודי או בריטי , ויחד איתה החשש מגל תחלואה נוסף ואולי אף סגר אפשרי בחגים .
על פי נתוני משרד הבריאות נכון ל14.7 התגלו כ517 חולים מאומתים חדשים וכי מספר החולים הקשים עומד על 52 כאשר שבעה מהם נוספו אתמול.
נתונים אלו מדאיגים את קבינט הקורונה אשר שוקל הגבלות חדשות ובהם אכיפה על עטיית המסכות בחללים סגורים , מסכות שאך לא מזמן הוסרו.
על אף העליה בתחלואה לא ממהרים הורים רבים לחסן את בניהם ובנותיהם בחיסונים לקורונה
העדר התחלואה הקשה בקרב ילדים ובני נוער , ואף החשש לדלקת בשריר הלב המתרחשת בקרב צעירים עד גיל 30 , גורמת לחשש בקרב ההורים.
אך עם התפרצות המחודשת של מגיפת הקורונה וכיתות רבות נכנסות לבידודים, שב וממליץ משרד הבריאות לחסן את בני הנוער בני 12-16.
פרופסור אפי בליבסקי , מומחה למחלות זיהומיות ורופא בכיר במחלקת ילדים ג' במרכז שניידר לרפואת ילדים אומר ש: "חיסון בני נוער הוא חוליה אחת בלבד בשרשרת שאמורה למנוע התפרצות מחודשת כמו גם כניסה של וריאנטים לישראל"
במילים אחרות גם אם בני נוער וילדים לא מקבלים תסמינים קשים של המחלה, אין ספק שהם יכולים לעודד את התפשטותה , אי שמירה על בידודים וכניסת חולים חיוביים לקורונה בשערי הארץ עלולים להוביל לעליה בתחלואה .
אמנם ההחלטה להתחסן הינה של ההורים ולעיתים אף של בני הנוער עצמם , חשוב כי ההחלטה תהיה מושכלת ובשיקול דעת ולא מתוך בלבול ופחד .
אילוסטרציה- שייך למכון דוידסון
שריפת צמיגים בסמוך לכפר ביתא. צילום: צבי סוכות
טרור אקולוגי
מאת: יהונתן קלרמן 18.7.2021
הטרור משנה את פניו ולובש צורה של טרור אקולוגי, שריפות צמיגים, פסולת ומפחמות מסכנות את בריאותם של מליונים. האם השרה החדשה להגנת הסביבה תנקוט צעדים משמעותיים בעניין?
"מחבלי ביתא ממשיכים לנסות ולזהם בטירוף את האזור, ממשיכים לנסות ולפגוע באופן קשה בבריאות החיילים שמוצבים בישוב אביתר", אומר צבי סוכות, עוזר ראש המועצה האזורית שומרון, "הצבא עושה המון, אבל אין עונש בחוק שמתחיל להיות הגון למי שמבצע טרור כזה".
התרגלנו לכך שהטרור הערבי משנה את פניו בכל כמה שנים, מה שהחל בזריקות אבנים ובקבוקי תבערה, המשיך לירי ומטענים ומתבטא כיום ברקטות ומנהרות, קיבל תפנית מפתיעה בעלת השלכות בריאותיות ואקולוגיות הרסניות במיוחד. הראשונים לסבול מהטרור החדש היו תושבי עוטף עזה, הישובים שסביבות העוטף סובלים כבר כמה שניים, בסבבים, מזיהום אוויר חריג הנובע משריפות צמיגים ופסולת ע"י יחידות "הבלבול הלילי" של העזתים.
שריפת צמיגים בסמוך לכפר ביתא. צילום: צבי סוכות
בשל אופיו של הטרור האקולוגי והעובדה שמפעיליו אינם חמושים בנשק ולעיתים הם נערים צעירים, צה"ל הטכנולוגי והמתקדם מתקשה להתמודד איתם. תושבי הישובים צמודי הגדר בעוטף עזה סובלים רבות ומדווחים על קשיים בנשימה ועל פגיעה משמעותית בשגרת החיים, אך בישראל חוששים כי סיכול המחבלים האלו לא יראה טוב בתקשורת העולמית, וכך נוצר מצב שאזרחי העוטף משלמים את המחיר בשביל כולנו.
לאחרונה ערביי יו"ש גילו גם הם את יתרונותיו של הטרור האקולוגי, ערביי הכפר ביתא מתגאים בעמוד הפייסבוק שלהם בכך שבמסגרת הפרעות שלהם נגד מתיישבי הישוב אביתר הובערו במקום לא פחות מ70 אלף צמיגים. הדבר מצטרף למשרפות הזבל העצומות ולמפחמות שפזורות בכל יו"ש ומשליכות על בריאותם של ערבים ויהודים, תושבי יו"ש ותושבי השרון והמרכז, כאחד. ממחקר שנערך באוניברסיטת אריאל עלה כי בבדיקות איכות אוויר נמצאו רמות גבוהות של חלקיקים נשימים עדינים הקטנים מ־2.5 מיקרון וריכוזים גבוהים של חומרים מסרטנים, וכן התקבלו תלונות על מטרדי ריח מעשן המפחמות עד לאזור חדרה.
עם הקמת הממשלה החדשה מונתה שרת הגנת הסביבה אשר מצהירה כי התפקיד בליבה, האם היא תפעל ותרתום את מערכת הביטחון והמנהל האזרחי לטפל במפגע התברואתי הזה? עלינו לנצל את הרשתות החברתיות ולהפעיל לחץ על כל הגורמים הנוגעים בדבר כדי לסכל את הטרור האקולוגי.
הלוגו הרשמי של הטור
היסטוריה ישראלית בטור דה פראנס
מאת: מעין נלסון 18.7.2021
היום הסתיים בפריז הטור דה פראנס ה-118. את המרוץ ניצח הרוחב הסלובני תדיי פוגצ'ר מקבוצת UAE AMIRATES. זוהי השנה השניה ברציפות בה פוגצ'ר זוכה בטור.
זוהי גם השניה השניה בה התחרתה הקבוצה הישראלית ISRAEL START UP NATION (בעבר קבוצת ISRAEL CYCLING ACADEMY).
הקבוצה הישראלית הגיעה עם תקווה גדולה לטור לאחר שצרפה לשורותיה את כריס פרום האנגלי אשר זכה בעבר בטור בשנים 2013, 2015, 2016 ו2017, אך תקווה זו התנפצפה עוד ביום הרכיבה הראשון כאשר פרום נפל מהאופניים ונפצה, דבר שהוריד את סיכוייו בדירוג הכללי והוא סיים את הטור במקום ה-171.
אך היו גם נקודות אור לקבוצה הישראלית, כאשר הרוחב הקנדי מייקל וודס עשה היסטוריה והיה לראשון מהקבוצה הישרלית אשר עומד על פודיום בסיום יום מרוץ כאשר סיים שלישי בקטע השמיני של הטור. וודס עשה היסטוריה נוספת כאשר סיים חמישי בקטע ה-14 של הטור, אך צבר מספיק נקודות כדי לעלות למקום הראשון בתחרות על החולצה המנוקדת (בדירוג מלך ההרים) ובקטע ה-15 רכב עם החולצה המנוקדת אותה הפסיד בסוף היום רכיבה. וודס סיים רביעי בתחרות על החולצה המנוקדת על אף שפרש מהמרוץ לפני הקטע ה-19 בעקבות פציעה.
וגם רוכב ישראלי השתתף בטור, עומר גולדשטיין בן ה24 סיים את הטור דה פראנס הראשון שבו הוא משתתף במקום ה122 .
הכי רחוק מחו"ל, גינה קהילתית יפעת
צילום: גינה קהילתית יפעת
העגבניות מתרחקות מהבית
מאת: עופר כרמל19.7.2021
לקראת העברת תקציב הממשלה בחודש ספט' ניצת הוויכוח בין הלובי החקלאי שמבקש להשאיר את גידול הפירות והירקות בידי החקלאים בישראל במסגרת הפיקוח הקפדני על הגידולים, ובין היבואנים שמבקשים להביא מחו"ל גידולי שדה בזיל הזול. הדיונים בנושא זה נוגעים בעיקר במאפיינים הכלכליים, כאשר בין הפטיש והסדן נמצאים אזרחי ישראל הנאנקים תחת יוקר המחיה ומייחלים לכל הוזלה בסל הקניות שלהם.
אך מחוץ לדיון נמצאת הבריאות שלנו, או איכות החיים שמושגת בעזרת אכילה של פירות וירקות טריים שמגודלים באופן מותאם לאקלים בישראל ומוטעם לחיך הישראלי. "כשמגדלים את הירקות כאן, אנחנו יודעים בדיוק מה הקהל שלנו אוהב", מספר ערן כרמל, 33, חקלאי באזור הדרום, "וכשאוכלים משהו טעים – אוכלים ממנו יותר". כרמל מספר על האופנים המורכבים בהם דואגים לייצר ירקות ופירות עם טעמים בולטים יותר, בעזרת השקייה, שמש, וגם מדע.
"אין כבר ירקות או פירות בשדה כמו שיש בטבע, הכל מהונדס", מציינת רוני אדמר, 37, מהנדסת מזון מפרדס חנה, "בגלל שמתייחסים לירקות כמו מוצר צריכה ולא כמו צמח עושים הרבה מניפולציות על התוצרת החקלאית בשביל שיחזיקו יותר במקרר, שיהיו להם צבעים יפים ועוד". בישראל קיימת רגולציה מוגברת על מזון, מרחיבה אדמר, ועם הביקורת על הרגולציה הזו יש גם פיקוח שמשאיר את התוצרת ברמה יותר גבוהה ממדינות שכנות.
בשנת 2019 היה מחסור בעגבניות לקראת החגים ואז התקיים דיון ציבורי ער סביב רכישת עגבניות מיובאות מטורקיה, בין היתר נטען שהטעם של הירקות מחו"ל והערכים התזונתיים יורדים בשעה שמשנעים את התבואה לעומת ירק שנקטף מהשדה. "אם תשאל אותי, הכל יכול לגדול במרחק סביר סביבנו", מספרת דפנה פולי, האחראית על גינות קהילתיות במספר יישובים וקיבוצים בעמק יזרעאל, "זה החלום, לאפשר לקהילה לצרוך אפילו חלק מהתצרוכת הביתית שלהם מחומרי גלם שהם גידלו בשכונה. בהחלט לא לפתור את הבעיה עם להביא פתרון מחו"ל", מחייכת ושותלת עוד כמה שתילים של עגבניות שרי, "שלא יחסר".